ולדימיר אובארוב

נולד ביום י"א בכסלו תשמ"ז (13.12.1986) נפל ביום י"ג באב תשס"ה (18.08.2005)

בן נטליה ואולג. נולד ביום י"א בכסלו תשמ"ז (13.12.1986) בעיר טשקנט שבאוזבקיסטן. בשלוש השנים הראשונות לחייו שהה בבית עקב מחלות ואלרגיות. לאחר מכן, החל לבקר בגן חובה. ולדימיר, וווה בפי אוהביו, היה ילד רגוע וממושמע, שזכה באהבת המטפלות. הוא הרבה להשתתף בפעילויות ואהב לצייר.

בשנת 1994 החל וווה את לימודיו בבית-ספר יסודי בטשקנט ובשנתיים הראשונות למד קרוא וכתוב ברוסית. במקביל, השתתף בחוגים שונים שארגנה הסוכנות היהודית בעיר, למד עברית והחל להתוודע לתרבות הישראלית. המשפחה תכננה לעלות לארץ ובתקופה שנותרה עד עלייתם טיילו בקזחסטן הצפונית, בקירגיזיה ובהרי אוזבקיסטן. למרות גילו הצעיר, עבר ולדימיר את כל המסלולים בשלום וצבר חוויות רבות.

וווה עלה ארצה עם הוריו ב-14 באוקטובר 1996 והמשפחה השתקעה בחדרה. כאן נכנס לכיתה ד' בבית-הספר היסודי "הגורן" ואת לימודי העברית השלים באולפן שבבית-ספרו. בבית-הספר רכש חברים חדשים וגילה נטיות ספורטיביות. משיכה מיוחדת הייתה לו לכדורגל וכן רכב על אופניים.

בשנת 2000 עבר ולדימיר לחטיבת הביניים של "תיכון חדרה" שבשכונת בית אליעזר, למד בקפידה והיה תלמיד ממושמע. בשל היותו ילד חולני, אשר סבל מהתקפי אלרגיה ואסטמה, נאלץ להפסיד שעות לימודים רבות, אך הצליח לחפות על כך בכשרונותיו. הוא המשיך לחטיבה העליונה ב"תיכון חדרה", ופנה למגמת האמנות והגרפיקה הממוחשבת. וווה למד על עבודותיהם של האמנים הגדולים, ביקר בתערוכות של אמנים שונים, ביצע במחשב שרטוטים גרפיים ייחודיים והרבה לצייר. בציוריו, היטיב לבטא את רגשותיו ואת יחסו לחיים. יצירותיו של ולדימיר הוצגו בתערוכה שהתקיימה מטעם המגמה בבית-הספר והותירו רישומן בלב המבקרים. מתוך ששאף להרחיב את השכלתו ואהב מאוד שפות זרות, לא הסתפק בלימודים הפורמליים והחל ללמוד באופן פרטי אנגלית ורוסית.

לוווה היו חברים וקרובי משפחה שאהבו אותו, כיבדו והעריכו אותו. הוא היה ילד-נער שקט, רגיש וטוב לב. מוזיקה הייתה חלק בלתי נפרד מחייו וכאשר קיבל מהוריו גיטרה היה מאושר. הוא הרבה לגלוש באינטרנט ולהתכתב עם חברים אך גם ידע לשאוב הנאה מטיולים ברחבי הארץ שערך עם חברי כיתתו ועם משפחתו.

ביולי 2005 סיים ולדימיר את לימודיו ושבועות ספורים אחר כך, בראשית חודש אוגוסט, התגייס לצה"ל ושובץ בחיל התותחנים. ביום י"ג באב תשס"ה (18.8.2005) נפל בעת מילוי תפקידו והוא בן שמונה-עשרה וחצי. ולדימיר הובא למנוחת עולמים בבית-העלמין הצבאי בחדרה. הותיר הורים ואח - דניס